לפני שמתחילים שנה עסקית חדשה אני ניגשת לסכם שנה קודמת
אז מה היה לנו ב 2020?
במשך שבוע הרשת התמלאה בכתבות ופוסטים של סיכומי שנה. ואני?
לי לקח זמן...
עם כל יום שעבר השבוע הרגשתי איך אני נשאבת לתוך העבודה העיקר לא לשבת ולסכם.
יש כאלה שיקראו לזה דחיינות אבל הפעם זה ממש לא הכוון.
פשוט מאוד,
בכל פעם שרק חשבתי על העניין התמלאתי ברגשות שונים ועוצמתיים שעלו וצפו והציפו
מה שגרם לי לקחת את הזמן ולמצוא בדיוק את הרגע לעשות זאת
אז מה היה לי ב 2020?
השנה שלי התחילה עם שאיפות גדולות להתפתחות עסקית. כבר בסוף שנת 2019 נרשמתי לקורס ניהול עסקי יוקרתי שהתחיל
בינואר, וידעתי שזו הולכת להיות שנת פריצת הדרך שלי. קפיצת המדרגה.
בפברואר, התחלתי לייצר קולקציה ראשונה בעיצוב אישי ועם חלומות גדולים הייתי על הקו איסטנבול – שהם.
במרץ, שהוא אדר, נפל הפור, תרתיי משמע. וכל מה שידענו עד אז השתנה לבלי היכר. ובנקודה הזו, שלושה חודשים לתוך השנה האזרחית הגיע
נגיף הקורונה לישראל והפך את כל התכניות. הטיסות עצרו וכבר לא יכולתי לטוס לפקח מקרוב אחרי תהליך ההכנה של הקולקציה. המפעלים נסגרו.
המתפרות נסגרו. חלקן פשטו רגל.. העולם פשוט עצר מלכת.
ואני התחלתי לפלס את הדרך שלי באמצעות הטכנולוגיה הקיימת כדי לקדם את כל התהליכים הטריוויאליים של העסק שלי.
ולנהל הכל בשלט רחוק, המשכתי להביא את מיטב הקולקציות באמצעות הקשרים הטובים שיצרתי במהלך השנים
עם סיטונאים וספקים ברחבי העולם.
זו היתה שנה מאתגרת מאוד בכל קנה מידה.
- שנה שלימדה אותי שהעסק חייב כל הזמן להיות מוכן לכל תרחיש. שבכל רגע נתון יכול לקרות משהו שישנה את כל התכניות שלי והשליטה לא באמת בידיים שלי. ומצד שני למדתי שאני יכולה לעשות כל כך הרבה בתוך המצב הקיים. הבנתי שהעסק שלי כאן לתמיד וכל הזמן דורש טיפוח ועבודה מתמדת.
- הקורס שלקחתי היה עבורי נקודת עוגן שהחזיקה אותי מעל המים בכל רגע. ומה שלמדתי במהלכו פשוט נתן לי את כל הידע והכוחות להמשיך ולקדם את העסק ולא לעצור לרגע.
- למדתי את היתרונות של מכירה אונליין, דרך האתר שהשקעתי בו המון שעות עבודה. וגם דרך וואטסאפים ובעצם בכל פורמט תקשורת אפשרית.
- האירועים והשמחות המשיכו כל הזמן במהלך השנה הזו, וברוך ה' לא עצרו ואני המשכתי להיות אתכן בקשר מתמיד בשימוש בכל אמצעי שהרשתות החברתיות מאפשרות לנו. וזה גרם לי להודות שאנחנו חיים במאה הזו שבה הכל זמין בפשוטת ובמהירות שכזו.
- יזמתי בכל רגע, ממש תפסתי בשתי ידיים את הרגעים שבהם ניתן לקבל קהל ולעשות את המקסימום בשביל שכל אחת תרגיש כאן מלכה. וכך יצא שהספקתי לעשות 3 השקות במהלך השנה, כשאחת מהן היתה ממש מיני יריד עם קולגות מתחומים שונים ואתן פשוט הגעתן בהמוניכן, תוך שמירה על ההנחיות.
- פיתחתי תחומים חדשים ויצירתיים, הכנסתי קטגוריה חדשה של קולקצייית קזואל, יצרתי סרטונים שונים, וכתבתי מסרים והכל כדי לתת לכן ערך רב ככל שניתן. ואתן שימחתן אותי בענק כשפניתן ואמרתן לי שאני כותבת בדיוק אתכן, שאני מרגישה אתכן. במהלך כל השנה הזו המשכתן לתת בי אמון, חזרתן, יצרתן קשר, רכשתן וזה כל כך לא מובן מאליו.
- לא היו ירידים
- לא טסתי לחו״ל כבר כמעט שנה שלימה
- לא יכולתי לפגוש אתכן פנים אל פנים במשך כמעט 4 חודשם במצטבר
שזה כמעט בלתי נתפס במונחים של כלכלה ויציבות עסקית. כן כן, העסקים הקטנים ועסקי האופנה בפרט ספגו חזק. אני כותבת את
הסיכום הזה כשאנחנו עדיין בעיצומו של סגר שלישי ויש גם דיבורים על הידוק הסגר...
במהלך השנה הזו, נהניתי מהדברים הקטנים, הפשוטים, מהרגעים המשפחתיים שלנו, מלצפות יחד בסרטים ובהופעות חיות,
מארוחות גדולות יחד, מבקבוק יין ליד האח, מהבית והחצר שלנו. מההתכנסות. היו לי רגעים שסבלתי, רגעים של אי וודאות
שאני כל כך שמחה שעברנו אותם. אני יודעת שהשנה הזו לימדה אותי כל כך הרבה. שהתחזקתי בה בכל כך הרבה מישורים
ואני מודה לה' שכל מה שקורה בסופו של דבר הכל לטובה. ואיזה כיף לכתוב את זה כשאנחנו בתקופה שבה בכל יום עולים מספר
המחוסנים ואני מאמינה שהולך להיות הרבה הרבה יותר טוב.
מאחלת לכולנו בריאות טובה
וימים שמחים
מיכל באום
קצת תמונות מימים של טיסות ובחירת קולקציות כשאני טסה לפנות בוקר, נוכחת במקום משקיעה שעות על שעות, רצה מחנות לסיטונאי, בוחרת, ממיינת, מתעייפת, משקים אותי בכל מקום בתה טורקי עד שאני קורסת וכבר לא רואה בעיניים
